סוגי משוב

מפני שלא כל משוב באמת משמש כמקפצה לשיפור כתב היד, נשאלת השאלה איך נראים משובים יעילים באמת. אל תתבלבלו – לא כל משוב מועיל. אני די בטוחה שכל משוב הוא משוב שהכותבת תשמח לשמוע או לפחות תרצה לשמוע; רוב המשובים מחמיאים בדרך זו או אחרת (מישהו חשב על ספרי והגיב לו); אני אפילו מוכנה לסכם […]

עריכה – כאן ובעולם

אחד הדברים המעניינים שגיליתי תוך שוטטות בקבוצות כתיבה באנגלית, הוא שבניגוד לנעשה בארצנו הקטנטונת, בה מקובל להפריד בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית, הצורה המקובלת לנתח, לפרק ולערוך כתב-יד בניכר (לפחות זה דובר האנגלית) שונה לחלוטין. בלעז, כך שמחתי לגלות, הלשון היא לא היבט נפרד ואוטונומי מהמהלך העלילתי, אלא שכבה גבוהה או אולי מעודנת יותר של […]

אומנות הבחירה המטופשת

למרות שכולנו יודעות שהחלטות מטופשות הן הרבה פעמים דרך לקדם עלילה שהייתה דורכת במקום אם לא הן, נדמה לי שעצם היכולת להצביע על טרופ קונקרטי (תמה/קלישאה נפוצה במיוחד שהפכה לקו עלילה מקובל) מפספסת את כל המקרים שבהם בחירות גרועות הן גם בחירה עלילתית מושכלת וגם בחירה ממשית של הדמויות. א.נשים לא תמיד עושים בחירות טובות. […]

מחשבות על כריכת "מסמרים"

או: למה הכריכה של "מסמרים" מהממת ומדויקת שאין דברים כאלה? (נכתב בהשראת הכותר שעד היום אני מצטערת שלא קניתי: modern art: why couldn't your five years old draw this?) מדי פעם (ובאופן שלא כ"כ חזיתי) אני נחשפת לתלונות על הכריכה של "מסמרים". "רציתי לקרוא, אבל הכריכה ממש דוחה בעיניי". "הכריכה מכוערת רצח". "ראיתי את הספר […]

כתיבת דיאלוגים ותקשורת לא-מילולית

כשהייתי יפה וצעירה (כלומר, אפילו יותר מהיום), הדבר האחד שממש שנאתי לעסוק בו ככותבת היה, ניחשתם נכון, כתיבת דיאלוגים. מרוב שנאה לדיאלוגים הפכתי את כל הסיפורים שלי לסוג של חיווי מרוחק. אחרי הכול, איך אפשר לכתוב סצנות שמתרחשות און-סקרין ומשקיפות על שתי דמויות (או יותר) בעודן פועלות, בלי לכתוב דיאלוג? אכתוב הכול כדיווח, אמרתי לעצמי, […]