שאלות ותשובות על לקטורה

לקטורה היא חוות דעת קצרה על הספר שכוללת סינופסיס (להבדיל מתקציר, סינופסיס מפרט את כל מהלכי העלילה מההתחלה ועד הסוף), פירוט היתרונות והחסרונות של כתב היד, התייחסות לקהלי יעד רלוונטיים (אם ישנם) ולבסוף המלצה קצרה האם להוציא או לא להוציא אותו לאור.

מעטים מודעים לקיומה של הלקטורית, וגם מי שיודע מהי לקטורה, לא לגמרי בטוח איך פועל המנגנון הזה. לנוחותכן, הרכבתי רשימת שאלות ותשובות בנושא. אם יש לכן שאלות נוספות – אתן מוזמנות לשאול בתגובות.

מי עושה לקטורה?

לקטורה מבצעים ומבצעות לקטורים.

בסדר, אבל מה מכשיר אותם להיות לקטורים?

מי שמעוניינת להיות לקטורית מתבקשת על ידי ההוצאה לכתוב לקטורה לדוגמה, על כתב יד (שכבר נקרא על ידי גורמים בכירים יותר), ושולחת אותה לעיון האחראי/ת.

האם צריך איזושהי הכשרה כדי לעסוק בלקטורה או שכל אחד יכול לכתוב לקטורות?

מבחינה פורמלית – לא. אין צורך בהכשרה מיוחדת, כל אחד יכול לכתוב לקטורות. בפועל, כדי להיות מסוגלים להתרשם מכתבי היד שאתם קוראים, רצוי שתהיו אנשי ספר שמאחוריהם היסטוריית קריאה מכובדת.

כמה משלמים על זה?

בין 200 ל300 ₪, תלוי בהוצאה ובאורך כתב היד.

כל ההוצאות משלמות אותו הדבר?

יש הוצאות שמשלמות פחות. יש הוצאות שמשלמות יותר.

למה בהוצאה אחת מבקשים 100 ₪ ובהוצאה אחרת 400 ₪?

קשה בימינו להתפרנס מספרות. הוצאות מסוימות יכולות להרשות לעצמן לממן חלק מהליך הלקטורה. הוצאות אחרות – לא. ההוצאות הללו קרוב למדי ממשיכות לתחזק את עצמן באמצעות גביית דמי לקטורה גבוהים.

כמה ספרים את קוראת ביום?

כשיש הרבה עבודה, אני קוראת ספר ביומיים. עם זאת, לפעמים אני קוראת ספר בחודש. העבודה לא רציפה וישנן תקופות שבהן כמעט ולא מתקבלים ספרים.  

האם את קוראת את כל הספר?

כן, ואז כותבת סינופסיס.

באיזו נקודה במהלך הקריאה את מחליטה לפסול את הספר?

זה משתנה. לטעמי, כתבי היד שאני מקבלת מתחלקים לשלוש קטגוריות:

1. ספרים גרועים בבירור. מה לעשות, לא כל מי ששואף/ת להיות סופר, אכן יודע לכתוב. כשאדם לא יודע לכתוב, אפשר להבחין בזה כבר בשלוש-ארבע העמודים הראשונים. אני עדיין אקרא את הספר עד סופו, אבל כשהכתיבה כ"כ פרובלמטית, ברור לי מראש שלא ניתן יהיה להעביר אותו.
2. לא פה ולא שם. הטקסט כתוב היטב ומעניין, אבל… אני לא בטוחה אם הוא טוב מספיק. מעניין מספיק. כתוב טוב מספיק. במקרה כזה מה שיכריע את הכף מבחינתי יהיו שיקולים שפחות קשורים לאיכות הטכנית של הכתיבה, ויותר לאספקטים אחרים: האם הרעיון מעניין ומקורי? האם הזדהיתי עם הדמויות? האם כתב היד עקבי וקוהרנטי? אולי אני מרגישה שמטיפים לי וזה לא נעים לי? האם יש איזון בין חלקי הרומן השונים? ועוד ועוד.
3. ספרים מעולים. כן – קורה. שניים מתוך שלושת הספרים הטובים ביותר שקראתי עומדים להתפרסם (לדעתי אחד כבר ראה אור).

סמי-קטגוריה נוספת היא ספרים בינוניים שכתובים לא-רע, אבל גם לא הבריקו או עניינו אותי בשום צורה.

אז… רוב הספרים שאת מקבלת לקריאה באמת גרועים?

אני לא יודעת אם רוב הספרים בהכרח גרועים, אבל מעטים טובים מאוד.

אם עברתי את משוכת הלקטורה – האם פירוש הדבר שאתפרסם על ידי ההוצאה?

לא. לקטורה היא המסננת הראשונה – אחריה מגיעות מסננות נוספות. כלומר, יתכן בהחלט שכתב היד שלכם הומלץ על ידי הלקטורית, ואז נפסל בנקודה כלשהי בהמשך.

האם אני יכולה לחזור ולשלוח את הספר שלי אם נדחיתי בעבר?

כן – בתנאי שהכנסתן בו שינויים מהותיים. הספר אומנם ייקרא בכל מקרה כאשר מדובר בהוצאה שגובה דמי לקטורה, אבל אם כתב היד כבר נדחה בעבר, סביר להניח שלא יתקבל הפעם רק מפני שעבר שיפוצים קלים.