אומגה-וורס – המלצות

אומגה-וורס (מוכר גם בקיצור A/B/O) הוא תת-ז'אנר של ספרות רומנטית-ספקולטיבית. הז'אנר נשען על הפרמיס לפיו קיים מדרג היררכי בקרב בני אדם הנחלקים ל"אלפא/אלפות" דומיננטיים, זכרי ונקבות "בטא" ניטרליים, ו"אומגות" כנועות.

עוד על הז'אנר אפשר לקרוא כאן, אצל נורה בומביי שכתבה את עבודת המאסטר שלה בנושא.

*

אחרי שהמון זמן שכנעתי את עצמי שכמעט ואין אומגה-וורס מוצלחים (להוציא פנינה או שתיים פה ושם), התבקשתי לתת המלצות לחברה, וראו זה פלא, התחלתי להרכיב רשימה. רוב הטקסטים הם פאנפיקים, אבל לגמרי ניתנים לקריאה אז איז. 

יצירות מקוריות

סדרת Wolves in the World. דסה לוקס משתמשת בקונספט של אומגה-וורס כדי לדבר על נזילות מגדרית ומגדר בכלל. בניית עולם מצוינת ועשירה בפרטים, ואפילו מדע שנשמע כמו מדע.

סדרת The Wrong Alpha. אני לא תמיד אוהבת את הכתיבה של אלסנדרה הזארד, אבל האומגה-וורס שלה עובד בשבילי. סדרת האלפא הלא-נכון משלבת בין שני טרופים שאני מחבבת: royalty/aristocracy ו-כן. אומגה-וורס, על הספר הראשון בסדרה אפילו כתבתי סקירה (תצורף בהמשך?), אבל הספר השני אפילו יותר מוצלח. אל תצפו ליותר מדי תחכום אינטלקטואלי, אבל אם באומגה-וורס חשקה נפשכן, אתן יכולות להפסיק לחכות.

סדרת Heat of Love מאת ליטה בלייק. אין לי מושג מאיפה חלק מהכותבות מביאות את השמות האלה, אבל במקרה הזה, בהחלט אפשר להתייחס לשם כאל סוג של אזהרה. אודה ואתוודה – אני לא מתה על ליטה בלייק, היא פשטנית מדי לטעמי וחסרה את המורכבות שבד"כ אפשר למצוא בפאנפיקשן או אצל כותבות כמו דסה לוקס. ועדיין, האומגה-וורס שלה חמוד. בסדרה: inverted trope (אומגה מבוגר ואלפא צעיר), התעסקות בהומופוביה וטרנסקסואליות (אלפא שרוצה להיות אומגה, ואלפא שמתקשה ליישב את הנטיות האלה עם תפיסת העולם שלו), א-מיניות (אומגה שלא אוהב סקס) ו…עוד ספר שלא נראה לי מעניין מספיק בינתיים כדי לקרוא.

פאנפיקשן

כי, בואו נודה בזה. אין טרופ שנכתב ע"י כותבות מקור, ולא נכתב פי מיליון יותר טוב על ידי כותבות פאנפיקשן (והסליחה עם דסה לוקס. את יחידה ומיוחדת). 

Gordian – מאת Fresne. ג'ון/שרלוק. בגיל שלושים ומשהו המכובד, שרלוק עדיין לא התגלה כאלפא או אומגה. זה מאוד מועיל לו בעבודה והוא ממש לא מוטרד מזה, עד שיום אחד… וכו'. אומגה!שרלוק.

A Styduy in Azure – גם של Fresne. טקסט שכולו חקירה הומוריסטית בנושאי מגדר, הרומן הרומנטי ותרבות פופולרית. תקציר: ג'ון ווטסון מרגיש כמי שנפל ליקום אלטרנטיבי בו הוא אומגת בונד (כמו בBond Girl) שיוצא עם רובין הוד. 

Celestial Navigation – מאת sabrecmc. סטיב/טוני, אוונג'רס, AU ועובד נהדר גם כטקסט מקורי. סייבר כותבת ארוך. ומפורט. ומורכב. ומפורט. ורומנטי. ואני רוצה להתחתן עם סטיב. במילים אחרות: זה ארוך מאוד, זה מתוק מאוד, זה slow burn עם חתיכת pay-off, יש כאן גם H/C והמון בניית עולם נהדרת, אבל… הטקסט הזה לוקח את הזמן שלו. תקציר בערך: טוני הוא אומגה שלא בדיוק אוהב להיות אומגה. הוא חכם ומבריק ורוצה להשיג יותר בחיים מכפי שאבא שלו מייעד לו, אבל בגיל… (18? נדמה לי? אולי קצת יותר), וכאומגה באופן כללי, אף אחד לא ממש שואל אותו. כשיום אחד אבא שלו מודיע לו שהוא הולך להתחתן עם קפטן רוג'רס (מי?) – טוני לא בדיוק מרוצה. אבל אין לו ממש ברירה. ואז הוא מאוד מרוצה, אבל תצטרכו לקרוא את זה בעצמכן כדי להבין למה. 

This is not a Drill – גם של sabrecmc וגם סטיב/טוני. אחד הדברים שאני אוהבת באומגה-וורס, זה שהם מתחילים in media res. עיניהם של הגיבורים מצטלבות, הם שואפים זה את ריחו של זה, ו-העלילה מתחילה להתגלגל. זה גם מה שקורה כאן. סטיב מתעורר, טוני נקרא להעיף מבט בקפטן אמריקה שחזר מהכפור, וinsta attraction. גם אם זו לא כוס התה שלכן, סייבר לא יודעת לכתוב רע, אז שווה לנסות.

The Boy in the Window – מאגיסטרפאבוס. קית'/שירו, וולטרון. AU. הטייק של מאגיסטרפאבוס על ספרות גותית הוא לא מושלם (הפתרון חלש מדי לטעמי), אבל הוא איטי, מהורהר, אפלולי במקומות הנכונים והbuild-up למערכת היחסים הרומנטית פשוט מושלם. תקציר: כשאביו של קית' מת בקרב, הוא שולח את שירו (שגם הוא חייל) לשמש בן-לוויה לבנו האומגה כדי להגן עליו מהמחזרים המתדפקים על דלתו.