מה הופך את היצירה שלנו למצחיקה? מהם הגורמים שאחראים ליצירת אפקט הומוריסטי? למה בכלל אנחנו צוחקים? במהלך השנים התפתחו תאוריות שונות שמטרתן להסביר את התכונה האנושית הקרויה הומור, תאוריית אי ההלימה היא הדומיננטית והמרכזית ביניהן.
קצת היסטוריה:
תאוריית אי ההלימה שהתפתחה במאה השמונה עשרה גורסת שהומור הוא משהו לא-תואם – משהו שמפר את הדפוסים המנטליים והציפיות שלנו. גישה זו שימשה את ג'יימס ביטי, עמנואל קאנט, ארתור שופנהאואר, סורן קירקגור ואף פילוסופים ופסיכולוגים מאוחרים יותר, והיא כעת התאוריה הדומיננטית בחקר ההומור בפילוסופיה ופסיכולוגיה.
גישה זו דומה לטכניקות של סטנד-אפ בימינו: היא מדברת על סט-אפ (הכנה), ופאנץ'-ליין (עוקץ). הסט-אפ הוא החלק הראשון של הבדיחה: הוא מייצר ציפיה. הפאנץ' הוא החלק השני והסוגר, שמפר את סט הציפיות שפיתחנו. בשפת תיאוריית אי ההלימה: סוף הבדיחה איננו מתיישב עם ההתחלה שלה.
כאשר אנחנו רואים משהו מצחיק, מסביר הפילוסוף ג'יימס ביטי, הצחוק שלנו תמיד נובע מסנטימנט או מרגש הנוצרים בראשנו כתגובה למשהו שהוצג לנו. הצחוק הוא תגובה לשילוב בין שני חלקים או נסיבות לא-תואמים (או יותר מזה), המוצגים כיחידה אחת, כאילו משתמעת מהם מערכת יחסים הדדית.
במילים אחרות: אי-הלימה (חוסר התאמה) בשני תחומים / שני מישורים השונים זה מזה ואינם מסתדרים זה עם זה, גורמת לצחוק. הצחוק מקורו בהבחנה בחוסר ההתאמה בין שני המישורים, ולא, בניגוד לתיאוריות אחרות, מזהות המוענים או הנמענים של הטקסט הקומי.
כך למשל אומרת חוקרת תקשורת על ההומור ב"חברים": "הרבה מאוד מההומור בנוי על אי הלימה, על סתירה בין המילולי ללא מילולי. זה חוזר כל הזמן, כמרכיב מאוד בסיסי ומהותי בבניית ההומור בסדרה. הפער הזה יוצר מרכיב הומוריסטי חזק. למשל, בפרק בו רייצ'ל מכינה קינוח שהוא ערבוב של שני מתכונים – למעלה קצפת וריבה ובאמצע בשר טחון. היא עמלה וטרחה כל היום, והחברים לא רוצים להעליב אותה – יש קודים של חברות רעית, אז הם אומרים לה שזה מצוין, ובאותו זמן משדרים שזה פשוט גועל נפש".
אי הלימה נפוצה במיוחד בבדיחות:
למשל: איך מכניסים ארבעה פילים לפוקסווגן?
כביכול לפנינו שאלה טכנית. איך נכניס ארבעה יונקים עצומים, למכונית פולקסווגן, שהיא מכונית קטנטנה? מהם הצעדים שעלינו לנקוט בהם כדי שניתן יהיה לעשות את הדבר הבלתי-אפשרי הזה? הציפיה שמעוררת הבדיחה היא להסבר מעשי. מה עלינו לעשות כדי להסיע ארבעה פילים במכונית זערורית.
התשובה, לעומת זאת הולכת כך:
שניים מקדימה, שניים מאחורה.
בספרות
גם בספרות נעשה הרבה פעמים שימוש באפקט אי ההלמה. קחו לדוגמה את ספרו הקלאסי של מארק טוויין: "ינקי בחצר המלך ארתור". בספר, נובע ההומור מהמפגש בין הינקי המעשי, בן המאה התשע-עשרה, שמבין דבר או שניים באסטרונומיה, ארכיטקטורה, רפואה וכדומה, לבין אנשי ימי הביניים הנבערים, המדמיינים את העולם כרומנסה ומאמינים שמגע ידו של המלך יכול לרפא אותם. ארתור ואביריו מחזיקים בסט ציפיות מסוים לגבי העולם, החברה ומה שמפעיל אותם. כשהינקי, גיבור הספר, חוזר אחורה בזמן וחושף את האיגיון והאבסורד העומד מאחורי שלל ההנחות האלה, נוצר אפקט הומוריסטי.
בזמן שאנחנו מצפים להסבר טכני, הפאנץ' של הבדיחה מבוסס על מענה שונה ולא-קשור לחלוטין. זהו אפקט אי ההלמה ומה שהופך את הבדיחה למצחיקה.