איך לכתוב המלצה או ביקורת מועילות באמת

כך תכתבו המלצה אינפורמטיבית

לרגל העובדה שאני מצויה בחיפוש תמידי אחרי המלצות, החלטתי לעשות טובה לאנושות (כן, בטח), ולנסות לחדד לעצמי ואולי גם לכן.ם, איך כדאי לכתוב סקירה כדי שתהיה יותר אינפורמטיבית. למה אני מתכוונת ב"אינפורמטיבית"? למרות שקריאת סקירות היא תמיד מעניינת ואני נהנית לקרוא סקירות שמתפרסמות ברחבי הפייס, בדרך כלל כשאני קוראת סקירות בעברית קשה לי מאוד להחליט, על סמך הסקירה, האם הספר המסוקר יתאים לי ויעניין אותי. בגלל שמניסיוני, אני לא כזו פתותית שלג מיוחדת, אני נוטה להניח שאני לא היחידה שמתקשה לסנן מידע מסקירות, ולפיכך, נראה לי נכון לנסות לפתוח את הסוגיה לדיון רחב יותר ואולי גם לקבץ תובנות חדשות בדרך.

בהקשר זה חשוב לי להוסיף שכל אחד ואחת כותבים ביקורת מסיבות אחרות – לא לכולנו חשוב לספק אינפורמציה, חלקנו פשוט רוצים לחלוק את החוויה שלנו וגם זה לגיטימי. כך או כך, והפוסט עוסק בעיקרו בניסיון להעביר ולתקשר מידע. אתן מוזמנות מאוד להשתמש בהמלצות שלי ובאותה מידה, מוזמנות גם להתעלם מהן.

משאמרתי זאת, הפוסט הזה עלול להיות קצת מבולגן כי הוא נוגע בכלמיני נושאים שאני עדיין לא בטוחה איך לקשור יחד. עמכן הסליחה. 

מחשבות וטיפים לכתיבת המלצה/סקירה/בקורת:

1. על מה הספר, או: הצהרת כוונות. נכון, לכל ספר יש תקציר. אבל – ואת זה נראה לי חשוב להדגיש בהקשר הזה – המלצה או סקירה היא הרבה פעמים ואולי אפילו לרוב, טקסט שאנחנו מבצעות עליו איזושהי עבודה פרשנית. כלומר, כשאני מגיעה לקרוא סקירה, אני בד"כ אצא מנקודת הנחה שיש כאן אמירה של מישהי, על משהו. אמירה שלא יכולה להיות נייטרלית וגם לא צריכה להיות נייטרלית. כשסוקרת מספקת לי תקציר של העלילה, היא אומרת לי בעצם מה היא קראה בטקסט. כך, בזמן שסוקרת אחת ראתה סיפור אהבה אפי, סוקרת אחרת תשים דגש על היחסים המשפחתיים, אחרת על פער הגילאים ואחרת… נו, על כל אלמנט אחר שמהווה, מבחינתה, את מרכז הכובד של הסיפור. כדי שאוכל לגבש את דעתי על היצירה, יועיל לי מאוד להיות מסוגלת להשוות בין התקציר שלכן, לתקציר על הכריכה. שלא לדבר על סקירות קודמות.

2. פרקו לטרופים. טרופים הם לא רק מונח טרנדי שעוזר לבוקסטגרמיות לפרק לגורמים את חומרי הקריאה שלהן (כלומר, הם גם זה, אבל לא רק). טרופים מייצגים הבנות משותפות לגבי קריאה בספר. התהליך שבו טרופים נוצרים הוא תהליך שנועד לזקק הרבה גופי ידע פרטניים ולהפוך אותם לגוף ידע משותף שכל אחת תדע איך להתייחס אליו. כשאתן מציינות מהם הטרופים שרלוונטיים לספר, אתן ממקמות את הספר על מפת משמעות משותפת שכל אחת יכולה לזהות את עצמה ואת ההעדפות שלה בתוכה. זה נוח, זה קל וזה חוסך זמן.

3. ספרו לי אהבתן, למה אהבתן את זה ובעיקר – אם אתן יכולות – למה אתן חושבות שהספר עובד. אני לא בטוחה מה מקור התופעה, אבל משום מה, לסוקרות הרבה יותר קל להגיד מה לא עובד להן. יכול להיות שקל יותר לקרוא ספר ולדעת שדווקא הנקודה הזאת עצבנה אותי. גם יכול מאוד להיות ששימוש בטרופים ואזהרות טריגר מסייע לנו בנקודה הזאת. כשאנחנו יודעות להגיד שא-ב-ג-ד הם דברים שלא נעים לנו לקרוא, סתם כי לא נעים או כי מטרגר, זה מלמד אותנו לזהות אותם. גם ההיפך הוא לכאורה נכון, רק ש… לא תמיד. כשאני קוראת המלצה, אני רוצה לדעת למה משהו עניין אתכן ואיך הוא הצליח לעניין אתכן. אחרי הכל, אני אולי אוהבת לקרוא פלאף, אבל לא כל יצירה שמתארת את עצמה כפלאפית תיתפס כפלאפית גם בעיניי. בסופו של דבר, טרופים מייצגים איזשהו מנגנון שמפעיל את הקוראת, מנגנון שמתייחס גם לתוכן הטקסט, אבל הרבה פעמים גם לצורות ביצוע. אם אתן מסוגלות לתמלל לעצמכן מה הייתה צורת הביצוע שעבדה מבחינתכן, אשמח אם תחלקו אתי את הרשמים שלכן.

4. ספרו לי מה לא אהבתן, למה לא אהבתן את זה ובעיקר – אם אתן יכולות – למה אתן חושבות שזה פשוט לא עובד בשביל הספר. בדיוק כמו רשימת ה"אהבתי", אשמח לקרוא גם את רשימת ה"לא אהבתי" שלכן. אל תחשבו על זה כדיסהמלצה (למרות שאין לי שום בעיה עם דיסהמלצות). ניסיון לנסח מה הטריד אותנו בספר ואל מה פחות התחברתי הוא גם צורה של מסירת מידע. וככל שיהיה לי יותר מידע על מה שמצא חן בעיניכן ועבד בשבילכן, אבל לא פחות חשוב מזה, על מה שהפריע לכן והיה פחות מוצלח בעיניכן, כך יהיה לי מושג טוב יותר לגבי מידת ההתאמה של הספר עבורי.