אם בשבוע שעבר למדנו מתסריטאי "בית הדרקון" איך לייצר פער ולתת לקוראת למלא אותו בראש, הפרק של יום ראשון מלמד אותנו דבר חדש: מהי הטרמה, ולמה זה מהותי אם חשוב לנו שהקוראים יבינו את המניעים של הדמויות שלנו (ולא, נניח, יחשבו שהן פשוט חולות נפש). מכאן ואילך: ספוילרים.
פרק 5 – We Light the Way
בפרק הנוכחי, עקבנו בעיקר אחרי עלילות ריאנירה. ריאנירה, שבפרק שעבר נתפסה על חם והכחישה נמרצות, נשלחת להינשא לבן-דודה, ליאנור. בשיחה גלויה (שנשענת רובה ככולה על מונולוג הצדפות והחלזונות ב"ספרטקוס" של קובריק), השניים מסכימים שלא כולם חייבים להנות מאותם מאכלים. ריאנירה וליאנור ינשאו, ימלאו את חובתם המלכותית, והרחק מעיני הציבור ימשיכו לאכול ברווזים או אווזים – כל אחד כרצונו.
לעומת זאת, סיר קריסטון קול – מי שנבחר למלא את מקומו של דיימון במיטתה של ריאנירה – לא ממש מרוצה מההסדר. לא רק שקריסטון הפר את שבועת ההתנזרות שלו, עכשיו הוא צריך לחזות במאהבת שלו נישאת לגבר אחר? קריסטון מציע לריאנירה לברוח, רק כדי להיענות במילותיו המפורסמות של לואי ה-14 – המדינה זה אני. אבל אל חשש – ליאנור ואני הסכמנו שאין סיבה לתת לזה להפריע לתפריט שלנו.
בינתיים, המלכה, שלקחה ברצינות רבה את דבריו של אביה ימין המלך המפוטר, תופסת את קריסטון לשיחה. האמנם נכון הדבר שריאנירה עשתה מה שעשתה? סיר קריסטון לא מסוגל לשקר וחושף את האמת. למרות שאליסנט בכלל מכוונת בשאלותיה לטיול הלילי של דיימון וריאנירה, קריסטון הטרוד ממהר להודות שאכן, הוא בגד בשבועתו ושכב עם הנסיכה.
בדילוג חד למשתה החתונה (ותוך דילוג על שאר אירועי הפרק) – המאהב של ליאנור ניגש לקריסטון ומנסה להתיידד איתו. אחרי הכל, מעתה ואילך הם חולקים אינטרס משותף. קריסטון, בהתקף זעם, קורע לו את הצורה, מבצע ווידוא הריגה ואז דוקר אותו עוד קצת. סצינת הסיום: קריסטון, העומד לקפד את חייו, ניצל ברגע האחרון על ידי המלכה. סוף.
אז על מה אני רוצה להתלונן הפעם?
בשבוע שעבר ניסיתי להסביר איך החסר בתוכן ממשי מאפשר לנו לקרוא את מערכת היחסים בין דיימון לריאנירה בדיוק איך שמתחשק לנו. במקרה ההוא – החסר הזה בא לי טוב בעין. יכולתי לנצל אותו כדי לדמיין את הקשר בין דיימון לריאנירה כקשר של תשוקה הדדית ואולי אפילו כמיהה רומנטית. הפעם, לעומת זאת, ביליתי חצי מהפרק כשאני שואלת את עצמי מה לעזאזל עובר בראש של סיר קריסטון.
אם הוא מאוהב בריאנירה ורוצה לברוח איתה – למה הוא ממהר כל כך להתוודות בפני המלכה ולאשש את ההאשמות שהיא מעלה כנגד ריאנירה? אולי הוא באמת מוטרד מכך שהפר את השבועה שלו. בסדר. אבל אם זה מה שמטריד אותו, למה ללכת ולרצוח את המאהב של ליאנור, מי שלא עשה לו כלום, להוציא, אולי, להזכיר לו את העובדה שאהובתו נישאת לאחר? כנראה שהוא כן מאוהב בריאנירה. אבל שוב, אם זה המצב, למה נרמז לנו שהוא כורת ברית עם מי שעתידה להיות האויבת המרה ביותר שלה – אליסנט?
על זה אפשר להגיד, בוודאי, שלבנאדם יכול להיות יותר ממניע אחד. סיר קריסטון יכול להיות מאוהב בריאנירה וגם (!) לרצות להתאבד מרוב אשמה. זה לא סותר. אלא שזה כן סותר – כי באף נקודה לאורך ארבעת הפרקים הקודמים לא קיבלנו שום אינדיקציה למשקל המוסרי/חברתי/פוליטי של החברות במשמר המלך. באף נקודה לא נרמז לנו שהסקס בין קריסטון לריאנירה הוא יותר מסתם סקס. באף נקודה לא ראינו את קריסטון מביט בערגה בריאנירה או את ריאנירה עושה עיניים לסיר קריסטון.
מצד אחד, כבר היו בפרק שעבר מי שהסתפקו בכמה אקטים בודדים כדי לבסס קשר רומנטי או לפחות משיכה הדדית בין דיימון לריאנירה. הביצה שהתחפשה, הענק ובאופן כללי העובדה שהם לא מתעבים זה את זו.
זה לא מספיק. בטח לא במקרה של קריסטון וריאנירה, שבו אפילו אין ביצת דרקון להיאחז בה.
והלקח?
אם אנחנו רוצות שהקוראות שלנו יבינו אותנו, אנחנו צריכות לדבר איתן בשפה שהן מבינות. אנחנו צריכות לכבד את הכללים והנורמות הפרשניות שמאפשרות להן להבין את הטקסט שכתבנו, ואם בחרנו לסטות מהן – להצדיק את הסטייה שלנו בחוכמה.כל זה לא קורה גם בפרק 5 של בית הדרקון, וחבל. 5