אומנות הבחירה המטופשת

למרות שכולנו יודעות שהחלטות מטופשות הן הרבה פעמים דרך לקדם עלילה שהייתה דורכת במקום אם לא הן, נדמה לי שעצם היכולת להצביע על טרופ קונקרטי (תמה/קלישאה נפוצה במיוחד שהפכה לקו עלילה מקובל) מפספסת את כל המקרים שבהם בחירות גרועות הן גם בחירה עלילתית מושכלת וגם בחירה ממשית של הדמויות.

א.נשים לא תמיד עושים בחירות טובות. זה ברור לכולנו, אני מקווה. הרבה פעמים אנחנו עושים דווקא את מה שרע לנו, לפרטנרים שלנו ולכוכב הלכת. למה? כי האינטרסים של מרביתנו מפוזרים בהרבה מקומות, כי לא הקדשנו לנושא מספיק מחשבה, כי אנחנו נקמנים ורוצים להזיק, וכולי וכולי. ובזמן שבחיים בחירות גרועות בדרך כלל מובילות לתוצאות גרועות שלא היינו רוצים להסתכן בהן, חלק גדול מהספרות – רומנטית ולא רומנטית (אבל יש לציין שזה אופייני במיוחד לספרות רומנטית) – מושתת על הנכונות של הדמויות שלנו לקפוץ ראש לתוך בריכה ריקה.

לענייננו, סביר להניח שמי שמתלוננת על בחירות אידיוטיות בספרים שהיא קוראת לא מתכוונת בהכרח לסוג הבחירות הגרועות שמייצרות את העלילה (בתכלס, יש הבדל בין הבחירה של אנה קרנינה לעזוב את קרנין, לבין הבחירה של גיבור הרומן הרומנטי לא לתקשר עם הגיבורה סתם כדי שתהיה דרמה). השאלה היא איך מבדילים בין שני סוגי הבחירות האלה.

צורה אחת להבדיל היא מידת הסבירות או אי הסבירות של ההחלטה. עד כמה הגיוני שמישהו יבחר בצורה כזאת במציאות? כשהפעולות בספר מתחילות להתרחק מההיתכנות שלהן מחוץ לספר, אפשר לדעת שאנחנו בבעיה. העניין הוא שלפעמים גם אנשים אמיתיים עושים בחירות טיפשיות ולא סבירות. ואז, לטעמי, המבחן הכי סביר הוא לשאול על האופן שבו הבחירה משרתת את העלילה, מול מידת ההיתכנות של אלטרנטיבה סבירה יותר (שעדיין תאפשר לנו להמשיך לתחזק עלילה סבירה).

אז האם להמשיך להתווכח על גג הבניין בזמן שהביג-באד התורן דולק בעקבותינו זה רעיון טוב? (ותודה ליונתן קרא על הדוגמה). כנראה שלא, במיוחד אם הגיבורים שלנו יכולים להתאפק ואם אפשר להמשיך לקיים את הקשת העלילתית גם באמצעים אחרים (הרשע התורן הדביק לאחד הגיבורים מכשיר מעקב. נניח).

כשכל מה שצריך כדי להעמיד עלילה הגיונית זה קצת יותר מאמץ אינטלקטואלי, בדרך כלל שווה להשקיע את המאמץ הזה. מצד שני – לפעמים עצם העלילה היא הבחירה הגרועה, והדרמה והמתח שהיא מייצרת. הקצר בתקשורת בין הגיבורותים, הכעס הלא-מוצדק וההתרחקות. ובמקרים האלה, בטח ובטח בספרות רומנטית – סורי, אבל אני סאקרית של בחירות גרועות. כן ירבו.